אלוהה לכולם,

מה ניש? אתם קול היום? גם אני, כמוני כמוכם. קוראים לי אורית, אני בת שלושים ושבע, יותר נכון עוד חודשיים. אלוהים בירך אותי במה שכל הנשים מייחלות לעצמן. שיער שופע ואדמוני, גוף חטוב, משקל סביר וגובה ממוצע. לעולם לא חשבתי שאצטרף בשלב כזה או אחר בחיים שלי לקהילה של נערות ליווי באשדוד, אבל זה קרה גם קרה. ואיך הכול התחיל? הסכיתו וקראו בקפידה.

בת דודתי, אורלי, גדולה ממני בשנה, אבל גדלנו ביחד מאז שהיינו בעריסה, ואנחנו מחוברות זאת לזאת בקשר אמיץ ובלתי ניתן להפרדה, כך האמנתי, בכל אופן. שתינו סבלנו ממחסור בכסף, בילדות וגם בהתבגרות, ושתינו הבטחנו לעצמנו שנעשה הכול על מנת לשפר את המצב הכלכלי שלנו בעתיד. לפני הרבה שנים, הגיעה אליי אורלי, וסיפרה לי בסודי סודות, שהיא מתפרנסת כמו כל אותן נערות ליווי באשדוד. הייתי ממש בשוק – "מה את מוכרת את הגוף שלך בשביל כסף? את לא חושבת שעברת את הגבול?" היא השיבה – "אז מה, אני אף נהנית מהסקס, ברוב הפעמים, והן מרוויחה ים בכסף. תוך חצי שנה קניתי רכב חדש. הנה, תציצי לחנייה, ותראי איזה אחלה רכב קניתי". לא יכולתי להתאפק, והצצתי החוצה, ועמד שם רכב מפואר, שחור ומבריק. היא התחילה לשכנע אותי שכדאי לי לנסות, ואחרי כמה תירוצים של התחסדות, היא הצליחה לשכנע אותי, וכבר באותו השבוע נקבע לי ראיון בסוכנות הליווי שלה.

למרות שעשיתי את זה מרצוני החופשי, בכל זאת כעסתי על אורלי שהכניסה אותי לכל הבלגן הזה של נערות ליווי באשדוד. אחרי כמה ימים שמעתי אותה קוראת לי בבית שלי – "אורית, את בבית"? הוצאתי בזריזות את ספר ההדרכה על נערות ליווי באשדוד, שהקדמתי לרכוש, והחבאתי אותו עמוק מתחת למיטה. הברשתי בעצבנות את השיער הגולש והלח שלי, איך שהוא הרגשתי עצבים לראות את בת דודתי אורלי אחרי מה שהיא עשתה לי. נכון, לא לקחתי אחריות על עצמי אז, אבל הייתי ממש צעירה באותם הימים.

ידית הדלת של החדר שלי שקשקה בטרם אורלי פתחה אותה בנון שלנטיות, כביכול עומדת בפניה הזכות המלאה לפלוש גם לפרטיות שלי. אולי התובנה שסוף כל סוף הלכתי בעקבותיה והפכתי לאחת מאותן נערות ליווי באשדוד, כאשר אני מוכרת את עצמי ואת גופי, וכמובן את נשמתי, בעד בצע כסף, הסירה כל התיימרות של שמרניות שהיו קשורים בהכרח ליחסים שלנו פעם.

היום אני מבינה שאני לא יכולה להאשים רק אותה בזה, אף אחד לא הכריח אותי, ככלות הכול, זה היה בחירה חופשית שלי, הכסף עיוור את עיניי, למרות שלקח לי כמה שנים טובות לסלוח לה…